fbpx

הבוקר קמתי וראיתי מתחת למתלה השחור בכניסה,
פרח מהסחלב שקיבלתי ליום הולדתי,
שוכב מיובש. מת. נגמר.

התבוננתי בו.

כמה יפה הוא הסוף. שברירי, עדין ודרמטי.
נושא בשורה והבטחה להמשך.
מלא בסופו וחסר בתחילתו.
מוגשם.

הרגע הזה הולם בהפתעה גמורה, את פתיחת השנה החדשה הזו.
שבסופה נולדה לי גרייס, ובהיוולדה נגמר עידן.

פוסטים נוספים

תפריט