fbpx


כשהבנתי שאני פותחת עסק – בוטיק למוצרי נייר וחיפשתי לו שם, מיד ידעתי שאקרא לו גרייס.
בדקתי במילון אלף פעם לוודא שגרייס זה גם חן, אבל בעיקר נזכרתי באיזו שיחה שהייתה לי כשהייתי בת 9.
עמדתי מתחת לבניין עם אבא שלי שדיבר עם אבא של ילדה שגרו גם כן בבניין.
האנגלית שלהם הייתה טובה ממש כי טיילו הרבה בחו”ל. סיפרתי לה שאני בדיוק התחלתי ללמוד אנגלית בבית הספר ושהמורה אמרה לא לכתוב hen כי הפירוש של זה הוא תרנגולת.
היא הציעה לי לכתוב Grace .
איכשהו הזיכרון הזה התחבר לי והחלטתי לקרוא לעסק גרייס.
יש משהו בבחירה להפיק ולייצר מוצרי נייר עם ציורים שלי, שהוא טיפה טריקי מכיוון שייצור המוני לא מאפשר לי להשאיר את הציורים שלי כuniqe או One piece.
הרצון להשאיר מקום גם לחלום להציג בגלריות ובתערוכות יצר אצלי הפרדה, מה אני מציירת בשביל גרייס ומה נשאר של חן.
וכך התפתחה לה גרייס כאלטר אגו שלי.

מה נכון לגרייס זו שאלה שעלתה ללא הרף, וחן תמיד הייתה כמו המכשול של גרייס להתממש.
את גרייס פתחתי לפני כחצי שנה ומאז אני נתקלת באינספור אתגרים, בקצב שונה ממה שציפיתי ובהרבה הרבה למידה.
והנה לפני כחודש בערך החלטתי שאני פונה לצלמת שאני מאוד מעריכה – סמדר ליאני – ומבקשת ממנה לאחד ביני לבין גרייס.
בעצם מה שרציתי, לא היה מורכב בכלל כי גרייס היא יצירה שלי ואני לגמריי גרייס.
אבל רציתי להרגיש את גרייס בעורי, רציתי לדמיין איך היא נראית, רציתי לראות אותנו אחת.
לשמחתי החנות המדהימה – “בשביל הפרחים”, הסכימו לשתף פעולה ומסרו לנו פרחים יפייפים שבחרנו.
וביחד יצאנו לסשן צילומים מדהים וחלומי, אל הגרייס שבתוכי.

כאן כדאי שאשתף ואומר שבפעילות האמנותית שלי שלא תחת המותג גרייס, אני מציירת דיוקן עצמי מתוך התבוננות במראה.
ובכל פעם אני נגלית כאחרת, אפשרות שונה של מי אני עכשיו.

לכן מבחינתי להצטלם פרוטרטים עצמיים, להיות אני היה הדבר הכי ברור ונכון לעשות.
וגרייס – היא פשוט הייתה בי ושם תמיד.
הסשן הזה הזכיר לי שגרייס היא חן היא גרייס היא חן, שהן אני.

פוסטים נוספים

תפריט